מערכת הביופילטר בבת-ים

מערכת הביופילטר בבת-ים, המתוקנת במערב רחוב הקוממיות, היא פרוייקט ייחודי הבוחן בעונת הגשמים שתי טכנולוגיות לקצירת מי נגר עירוני והחדרתם למי התהום. טיילת נאה הוקמה לאורך הביופילטר, עם רצועת דשא ושבילים להולכי רגל ולרוכבי אופניים.

בת-ים היא מעומדת טבעית לבחינת יישומה של מערכת הביופילטר. מפלס מי התהום בבת-ים נמצא בעומק כ-.10.5 מטר בלבד, כלומר, קרוב מאוד לפני השטח. לפיכך,החדרת המים המטוהרים למי התהום של בת-ים צפויה להיות זולה ופשוטה יחסית. נפח מי השטפונות בחורף ממוצע בבת-ים עולה על 1.8 מיליון מ"ק (כמות המקבילה לכ-2 ס"מ במפלס הכנרת). הטמעה עתידית רחבה של רשת מערכת הביופילטר בעיר תאפשר להעניק לעיר משאב מים העונה לכמחצית מתצרוכת המים של בת-ים.

הטכנולוגיות הנבחנות בפרויקט פותחו על ידי אוניברסיטת מונאש, אוסטרליה, ונבחנות בבת-ים לצרכים ולתנאים המייצגים את גוש דן כולו. בחינה זו, יחד עם תכניות הדגמה נוספות המתקיימות בכפר-סבא וברמלה, יעניקו את בסיס הידע והניסיון הדרושים ליצירת רגולציה שתקדם הטמעה לאומית של גישת ערים רגישות מים בישראל.

טקסט – קרדיט תמונה

הטכנולוגיות

שתי הטכנולוגיות הנבחנות – מערכת הביופילטר והטכנולוגיה המודולרית להשבת מי נגר עירוני – מתבססת על שלושה שלבים עיקריים:

1. איסוף וקליטת מי נגר

2. השהיית המים וטיהורם

3. החדרה ו/או חלחול למי תהום

מערכת הביופילטר

המערכת מרחיקה מזהמים מהמים באמצעות צמחים וחיידקים הנתונים במצעי סינון. טיהור המים נעשה בשרשרת תהליכים ביולוגיים ופיסיקליים. במהלך הטיהור המים עוברים משלב לשלב בכוח הגרביטציה, ללא צורך בהשקעת אנרגיה, והיא מהווה תרומה לנוף עירוני ירוק ומקיים.

הטכנולוגיה המודולרית להשבת נגר

מערכת המודלרית נבחנת בבת-ים לראשונה בישראל. זוהי מערכת חדשני וקומפקטית, ללא צמחייה (ולכן לא זקוקה להשקיה), הסופחת מזהמים מהמים באמצעות מצעים מיוחדים. המערכת מסוגלת לתפוש מי שטפונות במקומות צפופים במיוחד שקשה לנקזם, ולכן ניתן יהיה להתקינה גם במרחבים שבהם אין שטחים ציבוריים פתוחים. היא מאשרת תכנון פשוט וקל יחד עם התקנה מהירה וזולה.

שתי הטכנולוגיות יעילות בהרחקת מזהמים קשים כגון מוצקים מרחפים, מתכות כבדות, חומרים זרחניים וחנקניים, שמן, דלק וחיידקים מחוללי מחלות הנמצאים בנגר העירוני.

המים המטוהרים נאספים בצינורות מחוררים, הממוקמים בקרקעית המערכות, ומשם הם מנותבים למערך בארות החדרה. בפריוקט זה נבחנת החדרה למי התהום כפתרון קצה מועדף למי הנגר המושבים בשתי שיטות, האחת החדרה ישירה והשניה חלחול למי תהום.

1. החדרת מים ישירה למי תהום – באמצעות באר החדרה בעומק של 15.5 מטר (חמישה מטר מתחת למפלס מי טהום.)

2. באר חלחול – באר רחבה בקוטר 1 מטר ובעומק של 10 מטר מאפשרת הזרמת מים לתווך הבלתי רווי של הקרקע, תוך כדי טיהור נוסף.