יצירת ערים רגישות מים בישראל

"יצירת ערים רגישות מים בישראל" הינה תוכנית מחקר מדעית בין-תחומית ארבע שנתית שתוכננה ליצור סביבה עירונית איכותית ובת קיימא באמצעות ניהול משק מים עירוני חדשני.

התוכנית גובשה בהנחייתה של אוניברסיטת מונאש באוסטרליה, המובילה את הנושא בעולם, יחד עם שלושה מוסדות מחקר מובילים בישראל: האוניברסיטה העברית, הטכניון, ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מטרת העל של תוכנית המחקר היא לקדם ערים מקיימות (sustainable cities) תוך יצירת מרחב עירוני באיכות חיים גבוהה (liveable) והתאמה לצרכים המיוחדים ולתנאים הייחודיים של משק המים העירוני הישראלי.

ממטרת העל נגזרים מספר יעדים לתוכנית. ראשית, התווית הדרך להגשמת חזון הערים הרגישות למים, על ידי שילוב טכנולוגיות ושיקולים סוציו-אקונומיים בניהול רגיש מים לרווחת המגזר העירוני. שנית, פיתוח טכנולוגיות רב-שימושיות חדשניות לקציר נגר עירוני בחורף, וטיפול במי תהום מזוהמים בקיץ לצורך שיקום אקוויפרים, וכך לתרום גם לאיכות החיים של קהילות מקומיות. שלישית, הקמת אתרי הדגמה ובניית יכולת: שיתוף הקהילה והמגזר הפרטי והציבורי, לצורך בניית הון חברתי וממסדי עבור ערים רגישות מים והשקתן של עבודות מפתח אשר תדגמנה את עיקרון עיר רגישת מים. ורביעית, יצירת בסיס מוצק ומוכח מדעית ויישומית לטובת מדיניות להטמעה לאומית.

מתאר התכנית

הפרויקט מורכב מארבעה פרויקטי אב אינטגרטיביים, כאשר כל פרויקט מאגד בתוכו מספר תת-פרויקטים. תכנית המחקר מקיפה מחקר מדעי הנעשה במספר דיסציפלינות, תוך שיתוף פעולה לצורך שילוב מאמצי המחקר וממצאי המחקר לאורך תקופה של ארבע שנים. הרציונאל לשילוב פעילויות המחקר העיקריות של התוכנית מאגד שתי רמות, דהיינו, (א) פיתוח ושכלול של פרספקטיבת המחקר בניסוח שאלות ליבה מחקריות לאחר ביצוע סקר ספרות מקיף מהארץ ובעולם; והן (ב) ביצוע המחקר באוניברסיטאות השונות תוך אינטגרציה של התובנות המחקריות באמצעות תכנון ויישום של פרויקטים הדגמה של נוף אקולוגי ועיצוב עירוני בטווח של קנה מידה יישומי במסגרת פרויקט ערוצי הטמעה שבעצם דואג לבחון את תוצרי המחקר בשטח הישראלי.

פריוקט 1 דן במחזור המים העירוני ועוסק בכימות מקורות מים קיימים ועתידיים בסביבה העירונית: מי-תהום, מים אפורים (דלוחין), מים שחורים (צואין) ובעיקר במי נגר עירוני.

תת-פרויקט 1.1, פיתוח חזון ערים רגישות מים בישראל, מבצע “zoom out” לאתגרים ולניסיונות בישראל אל מול פתרונות רגישי מים בעולם, ומשם מנסה לגזור את החזון לערים רגישות מים בהקשר הישראלי.

תת-פרויקט 1.2, אפיון נגר עירוני בערים בישראל, הינו פרויקט הדן בנגר העירוני כפוטנציאל למשאב מים עירוני ומתמקד בעיקר באפיון ובכימות פוטנציאל מי הנגר העירוני, ומקיף היבטים של משקעים אל מול כמות, ספיקות, ואיכות מי הנגר העירוני על פני שימושי קרקע שונים כגון: שכונת מגורים, כביש, אזור תעשיה זעירה, ועוד.

פרויקט 2 עוסק בתכנון ועיצוב עירוני רגיש מים ע״י זיהוי אתגרים וחסמים ביישום תכנון רגיש מים בערים ומתמקד במציאת פתרונות משולבים לתכנון עירוני רגיש מים חדשני הקשוב למנטליות, צרכים, אקלים, ושינויי אקלים בערים.

בפרויקט זה מככב תת-פרויקט 2.1, בחינת פתרונות משולבים לתכנון עירוני רגיש מים, שמטרתו להבין היכן ובאיזה אופן ניתן לשלב אסטרטגיות רגישות מים במרקם העירוני להחדרת מי נגר עירוני למי התהום ולאמוד את התרומה האפשרית לאיכות החיים, ובפרט למיקרו-אקלים של העיר.

פרויקט 3, טכנלוגיות רגישות מים, עוסק בהמשך פיתוח טכנולוגיות רגישות מים חדשניות רב שימושיות.

ועל כן, פרויקט 3.1, פיתוח ביופילטר היברידי לטיפול במי נגר עירוני ולשיקום מי תהום מזוהמים בחנקות, עוסק בפיתוח ביופילטרים היברדיים רב עונתיים הנותנים מענה בחורף לקצירת נגר, השהייה, טיהור והעשרת מי תהום אל מול שיקום אקוויפרים מקומיים מחנקות וזיהומים שכיחים אחרים.

פרויקט 4, הקרוי ערוצי יישום והטמעה בישראל, מהווה פרויקט אינטגרטיבי של כל המחקרים ועוסק במינוף הידע והטכנולוגיה לכדי אמצעים רגישי מים אשר יבנו ויבחנו כפיילוטים בערים בתנאי אמת. תת-פרויקט 4.1, ניהול מקיים (בר-קיימא) של נגר במסגרת תכנון ערים בישראל, חקר מדיניות ופרקטיקות מיטביות, עוסק בהבנת התוצאות החברתיות, הטכניות והכלכליות של תכנון עירוני רגיש מים מתקדם, תוך מיפוי חסמים והזדמנויות של יישומים קיימים.

פרויקט 4.2, הדגמת יכולת להשבת מי נגר עירוני בישראל, אחראי להדגמה, בחינה וניטור של מערכות בקנה מידה מלא על-מנת לספק "הוכחת היתכנות" להפוך את מי הנגר העירוני מהמטרד, המיוחס אליו כיום בהיותו משוחרר אל מחוץ לעיר, לטובת משאב מים חדש ומניב לטובת העיר והתושבים.